נהיגה בשכרות

מהי נהיגה בשכרות על פי החוק?

סעיף 64ב לפקודת התעבורה קובע כי שיכור הוא אחד מאלה:
א. מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על רכב.
ב. מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף של סם מסוכן.
ג. מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
ד. מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שרמת האלכוהול בדם נמוך מהסף המרבי שנקבע בתקנות .

ריכוז האלכוהול הקבוע בחוק -
תקנה 169א לתקנות התעבורה קובעת כי ריכוז האלכוהול המותר בנהיגה הינו:
1. בבדיקות דם- עד 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.
2. בבדיקת נשיפה- עד 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

בפסק דין 11893/07 מדינת ישראל נ' עינת עוזרי שניתן ע"י ביהמ"ש לתעבורה בירושלים נקבע כי על אף האמור בחוק, הרף המינימאלי להרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות יעמוד על 400 מיקרוגרם אלכוהול בליטר של אויר נשוף.
על פסק דין זה, הגישה המדינה ערעור ובית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי הרף המינימאלי להרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות יעמוד על 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.
לפיכך, כיום, רף האכיפה של עבירת הנהיגה בשכרות עומד על 290 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף, ומכמות זו של אלכוהול מוגשים כתבי אישום.

יחד עם זאת, סעיף 64ב(3א) לפקודת התעבורה קובע כי סוגי הנהגים הבאים שבגופם מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף או 10 מיליגרם ב-100 מיליליטר דם יחשבו שיכורים ע"פ החוק:
1. נהג חדש.
2. נהג שטרם מלאו לו 24 שנים.
3. נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון
הרכב עולה על 3500 ק"ג.
4. נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי.

עורך דין נהיגה בשכרות

עורך דין נהיגה בשכרות חיוני עבור נהגים אשר מואשים בגין עבירת נהיגה בהשפעת אלכוהול. עו"ד נהיגה בשכרות מכיר היטב את כול פסקי הדין והדינים הקיימים בחוק. עורך דין נהיגה בשכרות ארז רופא מומחה לייצוג נאשמים בעבירות מסוג זה, הודות לוותק הרב אותו צבר במרוצת השנים.

עו"ד נהיגה בשכרות יכול במקרים רבים להפחית הן בקלות והן משמעותית במידת הענישה אותו צפוי לקבל הנאשם. המלצתנו היא לא להמתין וליצור קשר עם עורך דין נהיגה בשכרות שעיקר עיסוקו הוא דיני תעבורה, ולקבל ייעוץ וליווי משפטי מקצועי בתחום.

בדיקת ינשוף

בדיקת ינשוף (הנשיפה) לגילוי אלכוהול מתבצעת ע"י מכשיר- DRAGER ALCOTEST 7110 MK III IL.
על הנהג הנבדק לנשוף לתוך המכשיר באמצעות פיה סטרילית , אשר מחוברת למכשיר. במכשיר בדיקת ינשוף מצויים שני חיישנים (IR, EC) אשר מודדים את רמת האלכוהול באוויר הנשוף.
בפלט נשיפה תקין ישנן 2 נשיפות מוצלחות כאשר ביניהן על השוטר המפעיל להחליף פיה סטרילית לנבדק, התוצאה הנמוכה המתקבלת מבין שתי הבדיקות היא התוצאה הקובעת בה יואשם הנהג, כמובן אם היא במידה העולה על 290 מיקרוגרם.

תנאים בסיסיים לקבילות הבדיקה בביהמ"ש הינם כי מכשיר בדיקת ינשוף עבר כיול בתחילת המשמרת וטרם הבדיקה, כיול תקופתי במעבדה מוסמכת, החלפת פיה חדשה לכל נשיפה ובנוסף, על המדינה להוכיח כי השוטר, מפעיל הינשוף השגיח על הנהג ווידא כי הנהג הנבדק לא שתה, לא עישן, לא אכל ולא הקיא במשך 15 דקות לפחות טרם בדיקת ינשוף במכשיר.

ינשוף משודרג לבדיקת אלכוהול

אגף התנועה במשטרה צייד את השוטרים ב "ינשוף" חדש ומשודרג לבדיקת נהגים תחת השפעת אלכוהול, החל מיולי 2017. המכשיר החדש יעיל מאוד ומאפשר למשטרה לבצע אכיפה כנגד אוכלוסיות מיוחדות, כאשר המדידה כלפיהם תחל להתבצע מערכים של 100 מ"ג לליטר אויר נשוף. מדידה מערכים נמוכים אלה מייתרת את בדיקת הדם שהיתה דרושה בעבר לאוכלוסיות אלה. המכשיר מצויד במסך מגע דיגיטלי ובעל תקן תו ישראלי.
הביטוי, "אוכלוסיות מיוחדות" מתייחס, לנהג חדש, שטרם מלאו לו 24 שנים (נהג צעיר) נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי ונהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל לפי הרשיון הרכב עולה על 3500 ק"ג.

במהלך חצי השנה האחרונה של 2017 בפעילות אכיפה מאומצת של משטרת ישראל נתפסו למעלה מ 1700 נהגים שנהגו תחת השפעת אלכוהול, עליה של 12% ביחס לשנה שעברה.

בדיקת המאפיינים

טרם בדיקת הינשוף, על הנהג הנבדק לעבור בדיקת מאפיינים בה ירשם באם עמד בצורה יציבה או אם לאו, אם הלך על קו ישר כשזרועותיו לצידי הגוף והביא אצבע לאף עם עיניים עצומות.
כיום, לאחר פסיקת ביהמ"ש העליון, ניתן להרשיע נהג בנהיגה תחת השפעת אלכוהול גם ללא תוצאת בדיקת ינשוף, אלא על סמך בדיקת המאפיינים.

יחד עם זאת, לאחרונה, ברע"פ 3807/11 אפרים ארביב נ' מ"י נקבע כי ישנה חובה כי השוטר ימסור לנהג מיד ובסמוך לבדיקה הודעה בנוסח זה:

"לידיעתך: כלל בדיקות השכרות שנעשו לך ובכלל זה בדיקת המאפיינים עשויות לשמש כראיה נגדך לצורך הוכחת אשמתך בעבירות המיוחסות" ובנוסף:"עם קבלת כתב אישום זה, באפשרותך להיוועץ עם עורך דין נהיגה בשכרות בדבר המשמעויות המשפטיות של כתב האישום."

ביהמ"ש קבע כי השוטר העורך את בדיקת המאפיינים, חייב למסור העתק מדו"ח הבדיקה לנהג החשוד בנהיגה בשכרות וליידע אותו כי לא עבר את בדיקת המאפיינים בהצלחה, לרבות העובדה שהוא יכול לנסות ולסתור את חזקת השכרות, בכך שיבצע בדיקת מעבדה באופן פרטי.

לפיכך, באם מוכח כי בדיקת הינשוף לא בוצעה בהתאם לנהלים והיא איננה תקינה ובנוסף, את בדיקת המאפיינים עבר הנהג בהצלחה, הרי שלא ניתן יהיה להרשיע הנהג בנהיגה בשכרות או בנהיגה תחת השפעת אלכוהול והנהג זכאי בדין.

ענישה

סעיף 39א לפקודת התעבורה קובע כי נהג שהורשע בעבירה לפי סעיף 62(3)- נהיגה בשכרות, דינו, בנוסף לכל עונש אחר, פסילה לתקופה שלא תפחת משנתיים.
ואם הנהג הורשע בעבירת שכרות בשנה שקדמה לאותה עבירה, תקופת הפסילה לא תפחת מארבע שנים.
ביהמ"ש רשאי, מנסיבות מיוחדות שיפורטו בפסק הדין, להורות על תקופת פסילה קצרה יותר.
לרוב, באם מגיעים הצדדים להסדר טיעון, מתוקן סעיף האישום מנהיגה בשכרות לנהיגה תחת השפעת אלכוהול לפי סעיף 26(2) לפקודת התעבורה, עבירה שלצידה עונש מינימום של 3 חודשי פסילה.

סירוב להיבדק

סעיף 64ד לפקודת התעבורה קובע כי נהג המסרב לתת דגימה לפי דרישת שוטר, יראו אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות.
על השוטר להסביר לנהג את מטרת נטילת הדגימה ואת המשמעות המשפטית של סירובו להיבדק, דהיינו, יחשב כמי שנהג בשכרות.

בפס"ד חדש שניתן ביום 3.7.13, בבי מהשפט לתעבורה בתל אביב, זיכה נהג מעבירת אלכוהול ונהיגה בשכרות, בשל חיפוש ועיכוב בלתי חוקיים:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע של נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים מסוכנים בכך שנהג בהיותו שיכור, לאחר שסירב ליתן דגימת שתן על אף שנדרש לכך. בנוסף נטען כי ניכר היה בנאשם כי הוא היה נתון תחת השפעת סמים.

הנאשם נתפס כאמור שברשותו חומר החשוד כסם מסוכן. הנאשם כפר, וטען להגנתו כי השוטר דרש ממנו להתפשט לחלוטין לאחר שרוקן את כיסיו ולפתוח את אופנעו לצורך חיפוש, מבלי לבקש את הסכמתו. עוד טען הנאשם שהסיגריות שנתפסו לא היו שלווכי הן נמצאו על החול.

בנוגע לסירובו להבדק, טען הנאשם כי לא סרב אלא בקש להיוועץ עם עו"ד נהיגה בשכרות לפני כן, אלא שעו"ד לא היה זמין, בשעת לילה מאוחרת, והוא ביקש שימתינו עד לשעת בוקר על מנת להשיגו.

בית המשפט מצא שבהליך בדיקתו דל הנאשם נפלו פגמים לאורך כל הדרך שהביאו לכרסום ממשי בראיות. ראשית, בנוגע לדרישה ליתן בדיקת שתן או דם לגילוי סם נקבע שספק אם היה לשוטר "חשד סביר" כתנאי מוקדם לדרישתו זוץ שנית באשר לסיגריות החשודות שנתפסו בסמוך לגופו של הנאשם, סמכות החיפוש במקרה זה הייתה אמורה להתקיים רק כסמכות נלווית לסמכות המעצר, כאשר לא הייתה מחלוקת שבמקרה זה, הנאשם לא נעצר, ומכאן, שהיה על המשטרה לשאול את הנאשם במפורש אם הוא מסכים לחיפוש כפי שנקבע בפסיקה וזה לא נעשה, שלישית המדינה לא הביאה כל ראיה שהוכיחה מעבר לכל ספק סביר שבסיגריות הכילו סמים מסוכנים שכן לא הוצגה בפני בית משפט שרשרת תקינה של העברת החומר החשוד למעבדה המשטרתית ולא התקיים כל תיעוד של קופסת הסיגריות מרגע העברתה לחוקרים ומכאן, שלא הוכח שמדובר בסיגריות שהכילו סמים, רביעית, באשר לסירוב הנאשם להבדק בתחנת המשטרה, לא הוברר בחזקת מי שהה הנאשם מרגע סיום שלוש שעות ועד לשעות הבוקר המוקדמות ומכוח איזו סמכות ומכאן, שהנאשם שהה במשמורת לא חוקית ולמעשה יכול היה לקום וללכת, וסירובו להבדק לא יכול היה להזקף לחובתו.

בית המשפט קבע שמשלא הוכח כי הנאשם סירב להבדק, יש לזכותו מהעבירה של נהיגה בשכרות, עם זאת, קבע בית המשפט שנוכח ממצאי ההתנהגות שעלו מהמבחנים שבוצעו לנאשם ונוכח חוסר המהימנות עדותו הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הוא היה נתון להשפעה של סמים מסוכנים.