מהי עתירת אסיר?
חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 ,מסדיר את פעולת ועדת השחרורים ואת שחרורם של אסירים בטרם סיימו לרצות את מלוא המאסר שנגזר עליהם.
מתי רשאית ועדת שחרורים לשחרר אסיר על תנאי?
סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר קובע כי ועדת שחרורים רשאית לשחרר אסיר על תנאי בהתאם לבקשתו (למעט אסיר עולם) אם האסיר נשא לפחות שני שלישים מתקופת מאסרו.
עם זאת, ועדת השחרורים תשחרר את האסיר רק אם שוכנעה לחלוטין שאותו אסיר אכן ראוי לשחרור והוא אינו מהווה סכנה לשלום הציבור.
הרכבה של ועדת שחרורים
הוועדה מורכבת משלושה נציגים. חברי הוועדה הם:
שופט שמונה ע"י שר המשפטים ומשמש כיושב ראש,
וכן שני נציגים שלכל אחד מהם חמש שנות ניסיון מהתחומים המפורטים בחוק,
בהם פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה ועוד.
שיקולי הוועדה
סעיף 9 לחוק קובע את השיקולים שעל הועדה לשקול בבואה להחליט האם לקצר לאסיר את מאסרו, ובניהם:
- הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור ולמשפחתו,
- לנפגע העבירה ולביטחון המדינה,
- סיכויי שיקומו של האסיר,
- והתנהגותו בכלא.
גורמים שנלקחים בחשבון:
- על הוועדה לקחת בחשבון בין היתר את מאפייני העבירה שביצע האסיר ונסיבות ביצועה,
- היקף ותוצאות העבירה והעונש שגזר בית-המשפט,
- כתבי אישום שתלויים נגד האסיר, הרשעות קודמות,
- התנהגותו בתקופת המאסר והנכונות שלו לשינוי,
- חוות דעת של שירות בתי הסוהר, הרשות לשיקום האסיר ושירות המבחן,
- וכן נתוניו האישיים של האסיר.
לאחרונה, טיפל משרדנו בתיק של אסיר המרצה את מאסרו השמיני בגין עבירות תעבורה.
וש"ר (אש"ל) 24614-05-20 עויסאת נ' מדינת ישראל:
בדיון שהתקיים בפני ועדת השחרורים, הציג עו"ד ארז רופא בפני הועדה טיעונים לפיהם האסיר עבר שינוי משמעותי מאוד,
לקח חלק פעיל בקבוצות שונות במסגרת הטיפולית,
הוצגו חוות דעת חיוביות של גורמי מקצוע בכלא ובניהם רש"א (הרשות לשיקום האסיר),
המלמדות על הכלים שרכש האסיר בטיפול ועל הדרך החיובית שעובר האסיר בכל התקופה.
דחיית בקשתו של אסיר על ידי השופט
באופן מפתיע, החליט השופט שדן בהרכב כי אין הוא רואה עין בעין את המלצותיהם של גורמי הטיפול,
וקבע שעמדתו וראייתו את הדברים שונה מהם והוא אינו חושב שהאסיר עשה שינוי.
במעמד זה דחה ההרכב את בקשתנו לקיצור עונשו של האסיר.
משרדינו הגיש ערעור על ההחלטה
בהמשך להחלטת הוועדה, הגיש משרדנו ערעור לבית המשפט המחוזי שדן בעתירה בהרכב של שלושה שופטים.
עתא (ב"ש) 54701-09-20 עויסאת נ' מדינת ישראל–שירות בתי הסוהר:
במסגרת הערעור, אחת מהטענות שנטענו על ידנו, היא כי כבוד הוועדה התרשמה מהנאשם בשיחה קצרה מאוד ועליה סמכה חלק נכבד מאוד מהחלטתה, וזאת בניגוד מוחלט לגורמים הטיפוליים השונים, אשר נתנו חוות דעת, על סמך בחינה ארוכת טווח של מספר חודשים ובהם ראו את מגמת השינוי שעבר הנאשם, את החרטה והדרך הטובה שעבר ושעוד צפוי לעבור.
הרכב השופטים בערעור קיבל באופן תקדימי את עמדתנו וקבע שההרכב שדן בעתירה לא יכול היה לשים עצמו כתחליף לגורמים האובייקטיביים שליוו במשך תקופה ארוכה את האסיר ונתנו המלצותיהם עפ"י התרשמות ארוכת טווח.
בית המשפט המחוזי כתב בפסק הדין שאחד השיקולים המרכזיים בעת שוועדת שחרורים דנה בשאלת שחרורו של אסיר, הינו האם עבר הליך טיפולי והאם מסתמן שינוי של ממש בעמדותיו של האסיר כך שההנחה היא שלא ימשיך לסכן את הציבור.
עוד כותב השופט בפסק הדין כי, נכון שמדובר על מקרה של אסיר רצידיוויסט שנהג בפסילה פעם אחר פעם, וכי הטענה לפיה עולה מסוכנות מעברו המכביד של העותר היא נכונה, ואולם לפנינו מקרה חריג המעיד על שינוי מהותי שחל באסיר, שינוי אשר שחרורו בתנאי הפיקוח שהמליצה עליהם רש"א לצד המשך הליכים טיפוליים, מפחיתה מהמסוכנות.
כיצד הסתיים המקרה הנ"ל?
לסיום, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור שהגיש משרדנו באופן תקדימי, והאסיר שוחרר מבין כותלי בית הסוהר בתוך מספר ימים ממועד הדיון.