המכון הרפואי לבטיחות בדרכים: מרב"ד – מידע, שאלות, תשובות

מרב"ד – מכון רפואי לבטיחות בדרכים: מהו ומה תפקידו?

המכון הרפואי הוא הרופא המוסמך של משרד הרישוי, במקרה שיש חשש למסוכנות על הכביש המכון יזמן את הנהג.

במידה והמרב"ד לא יאשר את הבקשה לרשיון, הנהג יפסל בנימוק של:

"אי התאמה אישיותית לנהיגה"

זהו מושג רחב שאין לדעת ממנו מהי הסיבה האמיתית!

עמימותו של מונח זה נובעתבשל הרצון לשמור על צנעת הפרט של הנהגים.

 

כמה אנשים נבדקים מידי שנה?

מידי שנה כ-60,000 אנשים שעברו אבחון רפואי או שרשיונם נשלל לתקופה ממושכת או נהגים שמבקשים להגדיל דרגת רשיון נדרשים להבדק במרב"ד ולקבל אישור בכדי לחזור לנהוג.

 

מה תפקידו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

תפקידו של המרב"ד הוא לבדוק את הנהג בפן הרפואי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי, ולחוות דעתו האם הנהג כשיר לחזור לנהיגה.

 

מי יכול לקבל הודעה על התליית רישיון?

נהג שהתלונן על:

התקף אפילפטי,

התקף לב,

אובדן הכרה,

התקף פסיכאטרי

עלול לקבל הודעה על התליית הרשיון וזימון למכון לצורך בדיקות.

מה מטרותו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

שימו לב:

מטרת המרב"ד הינה להפחית את גורמי הסיכון האנושיים לתאונת דרכים!

 

מהיכן המרב"ד מקבל מידע על נהגים?

לבית משפט יש סמכות לדווח למרב"ד על נהג מועד לפורענות שרצוי שיבדק.

בנוסף, נהג שהורשע בעבירת סמים או נהג שהורשע בנהיגה בשכרות בזמן סיום תקופת הפסילה שלו – כאשר יגש למשרד הרישוי לצורך חדש רשיונו, יתבקש להבדק במרב"ד בסדרה של בדיקות.

בין היתר ליתן שתנים כ-900 שאלות מול מחשב ובדיקה פסיכולגית, ולעיתים בדיקות ספציפיות אחרות.

 

אילו גופים מדווחים למכון הרפואי לבטיחות בדרכים על נהגים?

מוסדות כמו:

• משרד רישוי
• ביטוח לאומי
• משטרת ישראל

נוהגים לדווח למרב"ד, בנוסף ישנה חובת דיווח לרופא שמקבל תלונה מצד נבדק אשר עלולה לגרום לפוטנציאל מסוכנות בנהיגה. לדוגמה דיווח על התקף אפילפטי.

חובה על הרופא לדווח על הבעיה הרפואית למרב"ד.

 

תקופת פסילה  ארוכה:

נהג שסיים תקופת פסילה ארוכה בגין עבירה חמורה ידרש להבדק במרב"ד ולהשאר פסול עד גמר הבדיקה:

במקרים רבים נהג שמסיים תקופה ארוכה של פסילה מטעם בית משפט נדרש לבצע בדיקות במרב"ד.

הנהג עשוי להמתין חודשים ארוכים עד שיקבל מועד להבדק.

בכל הזמן הזה הנהג ממשיך להיות פסול, מבלי כל יכולת לקבל את הרשיון שלו.

 

מי כן יכול לסייע בתהליך זה?

עו"ד מומחה לענייני המרב"ד יכול לקצר הליכים ולהגדיל באופן משמעותי את הסיכוי לקבל החזרה את רישיון הנהיגה.

הכנה נכונה ומדוקדקת טרם הבדיקות במרבד יכולה לעשות את ההבדל.

לצורך המחשה מרב"ד הינו כמסננת או פילטר, אשר מונע מנהגים אשר סובלים מליקוי כלשהו אשר עשוי להשפיע על כושר הנהיגה שלהם.

 

תקנה 191 לתקנות התעבורה:

מבקש רשיון נהיגה חייב להסכים להיבדק בבדיקות רפואיות.

הבדיקה תכלול את מצבו הגופני ונפשי, וכמו כן בדיקות אחרות ע"פ שיקול דעת המכון.

 

המבדקים אשר נערכים במרב"ד

בדיקות רפואיות, ובדיקות פסיכו דיאגנוסטיות- מבחן אישיות מקובל בעולם, שנקרא MMPI מבחנים השלכתים אחרים, ציור וראיון אישי עם פסיכולוגית.

ע"פ רוב, פסיכולוגית רוצה להתרשם האם הנבדק מבין את נקודות החולשה:

מתי?

• ובכן, במיוחד כשמדובר בנהג שהוא רצידיוויסט (מועד לשוב לבצע עבירה) בעבירות תעבורה

• או במקרה של נהג שהורשע בנהיגה בשכרות

• או תחת השפעת סמים

• או במקרה של נבדק שסובל מבעיות פסיכיאטריות ולא מטופל או לא נוטל טיפול תרופתי.

 

בדיקות במכון:

בדיקה קוגניטיבית אישיותית (דמנציה אלצהיימר, זיכרון, יכולת מוטורית, שיפוט ותובנה).

בדיקה פסיכומוטורית-פיזית, בדיקה רגשית,

ובדיקה פסיכיאטרית.

 

על שמים דגש במכון הרפואי?

המכון שם דגש על הפן האישיותי:

יכול להיות מצב שנהג נשפט בביהמ"ש בגין עבירה של נהיגה בפסילה וקיבל עונש פסילה של שנה,

אותו נהג יכול להישלל ע"י המרב"ד בטענה שאישיותו מסוכנת לנהיגה.

המרב"ד יקרא לזה: "אי התאמה אישיותית".

 

לא כל נהג שסובל מבעיה פסיכיאטרית יאבד את הרשיון:

כאשר נהג סובל מבעיה פסיכיאטרית, כמו: מאניה דפרסיה למשל, הרי שישנם מקרים רבים שהמרבד יאשר הרשיון ככל שמצבו יציב ומאוזן וככל שהנהג נמצא בהשגחה ומטופל תרופתית.

 

ועדת ערר – סעיף 55 א לפקודת התעבורה:

מבקש רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך רשאי לערור תוך 30 ימים לפני ועדת ערר רפואית בתל השומר, 3 רופאים, ועדה יושבת בבית החולים שיבא, ביתן 21.

 

• מהגשת ערר יש לחכות כ- 3 חודשים עד לזימון בערר בפני הועדה.

• ישנו עומס גדול על הועדה

• הערערים מתקיימים על בסיס של כ-4 ועדות בחודש בלבד

• כל ועדה יכולה להכיל כ- 30 נבדקים.

 

סעיף 55 א1 לפקודת התעבורה: במידה וועדת ערר דחתה הערר:

ערעור על החלטה של רשות הרישוי לפי סעיף 51 שנתנה מטעמים של כשירות רפואית, לאחר שנתנה החלטה של ועדת ערר תהיה נתונה לערעור לפני בית משפט לענינים מנהלים בשאלה משפטית בלבד.

הכנה לבדיקה במרב"ד:

טרם ההכנה לבדיקה במרבד, עלינו להבין מה גרם למכון הרפואי לזמן הנהג לבדיקה:

האם הזימון נעשה בעקבות עבירת תעבורה?

האם הזימון נעשה בשל מצבו הרפואי?

האם הזימון נעשה מפאת גילו?

או שמדובר בנהג שמבקש להגדיל את דרגת רשיון הנהיגה?

בנוסף יש צורך לבדוק את הרקע של הנהג:

האם יש לחובתו עבירות תעבורה חמורות?

האם מדובר ברצידיוויסט?

האם יש לחובת הנהג עבר פלילי?

עבירות סמים?

או האם קיים כל דבר אשר יכול להשליך על מסוכנותו לנהיגה?

שימו לב:

הכנה לבדיקה כוללת קבלה, הפנמה ואחריות לגבי עבירות קודמות של הנהג או הכרה במוגבלות שלו.

 

האם ניתן לקבל רשיון נהיגה זמני?

נבדקים רבים מבקשים לקבל רשיון נהיגה זמני בזמן הבדיקות הרפואיות, כיוון שהליך זה נמשך, לעיתים, חודשים ארוכים.

אולם, לא ניתן לקבל רשיון זמני!

מדוע?

שכן מבחינת המרב"ד מדובר בבדיקות קריטיות פיזיות ו/או נפשיות אשר אמורות לשלול מסוכנות לנהיגה.

 

נהג שמבקש להוציא רשיון למונית:

נהג שמבקש להוציא רשיון למונית נדרש לעבור מבדקים:

במרב"ד

או במכון חיצוני מדיטון אדם

זאת בכדי לוודא שמבקש הרשיון כשיר אישיותית לעבוד מול ציבור ואיננו מהווה סכנה לנהיגה.

נהג שאושפז בבית חולים פסיכיאטרי:

נהג שאושפז בבית חולים פסיכיאטרי יוזמן לבדיקות במרב"ד וראיון עם רופא פסיכיאטר מטעם המכון הרפואי.

נהג שמוזמן לבדיקות, כאמור, רצוי שיצטייד בחוות דעת פסיכאטרית, אשר קובעת שאין מניעה להמשך נהיגה ו/או שירשם שמצבו הרפואי-נפשי מאוזן ויציב ואין מסוכנות בנהיגה.

רצוי ומומלץ להתיעץ בעו"ד מומחה בענייני המכון.

 

פרופיל 21 בצה"ל:

חייל שהוריד פרופיל 21 בגין דיווח נפשי יוזמן למרב"ד לסדרת בדיקות בינהם:

• טסטים מול מחשב

• וראיון אצל פסיכיאטר מטעם המרב"ד

חיילים שכבר השתחררו לפני מספר שנים למרב"ד מוזמנים למרב"ד – מדוע?

חיילים רבים אשר התלוננו בזמן השרות הצבאי על מצוקה נפשית כלשהי ימצאו עצמם מוזמנים לבדיקות במרב"ד.

לעיתים, מדובר על חייל בשרות חובה שניגש לקב"ן לדווח על מצוקה נפשית נקודתית, אשר חלפה לה.

אותו החייל חזר לתפקוד תקין והשתחרר מהצבא, ולעיתים רבות כעבור מספר שנים יקבל לפתע זימון לבדיקות במרב"ד.

במידה והנהג המוזמן לא יגיע עם חוות דעת פסיכיאטרית תומכת בטענתו וליווי של עורך דין מומחה לעניני המרב"ד, הוא עלול להפסל מלנהוג לתקופה ארוכה למדי.

 

מידי שנה יש לנהג אפשרות לבקש שעניננו יבחן מחדש, אולם ככל שעובר זמן רב יותר ולנהג אין רשיון כך יהיה קשה יותר לנהג לקבל חזרה את הרשיון.

 

הראיון מול הפסיכולג במכון הרפואי:

צריך לדעת כיצד לדבר עם הפסיכולוג הבודק:

כל נבדק בהתאם לתיק האישי שלו.

לדוגמה:

נהג שהוזמן למרב"ד מעצם היותו רצידיוויסט בעבירות תעבורה (נהג בעל ריבוי הרשעות), יש לוודא שלנהג יהיה הסבר משכנע ובעיקר הבנה והפנמה שאותם עבירות שבוצעו אינן עבירות מסוכנות אשר עלולות לגרום לתאונת קשות ולסיכון חיי אדם.

 

טסטים מול מחשב – כ-900 שאלות – מבחן מניסוטה:

נהג שמוזמן למרב"ד יבחן בכ-900 שאלות מול מחשב!

מבחן מניסוטה – מדובר בשאלות עקיפות אשר יש בהם בכדי ללמוד את צורת חשיבתו, תפיסת עולמו ובעיקר רמת מסוכנותו והפנמה לגבי מוגבלותיו וחולשותיו, אשר עשויות להשפיע על כושר נהיגתו.

אי התאמה אישיותית:

נהג אשר ביקש לחדש את רשיון הנהיגה שלו לאחר פסילה או נהג שמבקש להגדיל את רשיון הנהיגה שלו לרכב ציבורי, מונית או  אוטובוס עשוי לעבור סדרת בדיקות במכון הרפואי.

הליך הזימון:

מרגע הבקשה של הנהג עלול לקחת חודשים ארוכים, בסיום הבדיקות המרב"ד עלול לקבוע "אי התאמה אישיותית" ולמעשה למנוע מהנהג לקבל את הרישון המיוחל!

 

למה נדרש עורך דין מומחה לענייני המכון הרפואי?

עורך דין אשר מתמחה בעניני המרב"ד יכול לדעת לאיזה סוג מבחנים יוזמן הנהג ובעיקר אלו שאלות ישאל בראיון מול הפסיכיאטר מטעם המרב"ד.

 

נהג שרשיונו הותלה:

לעיתים מכון הרפואי מתלה רשיון של נהג עקב דיווח רפואי כלשהו, עו"ד שמתמחה בעניני המרב"ד יכול להציג בפני רופא מטעם המרב"ד מסמך רפואי עדכני ולגרום לביטול ההתלייה.

 

פסילה ממושכת לא תמיד מסתיימת בתום הפסילה השיפוטית:

לעיתים מתקיים מצב בו נהג שנפסל לשנה וחצי, בגין עבירת תעבורה חמורה כגון:

א. נהיגה תחת השפעת סם

ב. גרימת תאונת דרכים עם חבלות של ממש

הנהג נשלח לבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים

שימו לב:

המרב"ד הינו הרופא המוסמך של משרד הרישוי!

 

המרב"ד מחולק לשני חלקים:

1. בעיות רפואיות פיזיולגיות – כגון: מחלות כרוניות, בעיות לב, אפילפסיה
2.  בעיות נפשיות

כמה זמן לוקח לקבל תשובה מהמכון בגין אי התאמה אישיותית?

נהג שקיבל הודעה בגין אי התאמה אישיותית יוכל להמתין שנה שלמה.

לאחר מכן יוכל להגיש בקשה מחודשת באמצעות משרד הרישוי ולבקש שעניננו יבדק מחדש.

אולם, תקופת ההמתנה איננה שנה, מאחר ונהג שהמתין שנה יגיש, כאמור, את בקשתו ורק לאחר כ 3-4 חודשים יוזמן למרב"ד עבור יום עיון שכולל מבחנים.

ורק לאחר כחודשיים או שלושה יקבל תשובה: "האם נמצא כשיר או לא".

דהינו, יוצא מצב שנהג יצטרך להמתין כשנה וחצי במקרה הטוב, ובמידה ונמצא כשיר.

שימו לב:

האופציה היותר פרקטית הינה הגשת ערר לועדת ערר בתל השומר, תוך 30 ימים!

האם יתכן כי נהג שמבקש הגדלת רשיון לרכב משא יפסל גם לרשיון הקיים לרכב פרטי?

ישנם לא מעט מקרים של נהגים, שיש ברשותם רשיון לרכב פרטי ודו גלגלי, אשר הגישו בקשה להגדלת הרשיון לרכב משא, ובמהלך הבדיקה במרב"ד הוחלט לא לאשר להם את הרשיון המבוקש ובנוסף לשלול את הרשיון הקיים אשר נמצא ברשותם.

 

כיצד יתכן הדבר? איך תיתכן שלילה של רישון פרטי קיים עקב בקשה לרישיון לרכב משא?

ובכן, כאשר מוגשת בקשה מסוג זה מוזמן הנהג, בין היתר, לשיחה עם פסיכיאטר ולעיתים גם עם פסיכולוג.

הפסיכיאטר מתשאל את הנבדק ובנוסף בודק את עברו התעבורתי והפלילי.

במידה והפסיכולוג / פסיכיאטר הבודק מתרשם כי ישנה מסוכנות, הרי שיש באפשרותו, כאמור, להורות על פסילת הרשיון לכל הדרגות.

 

זימון למשרד הרישוי לשימוע:

ישנם מספר מקרים בהם נהג מוזמן לשימוע במשרד הרישוי:

• במקרה בו הנהג צבר מעל 36 נקודות

• ו/או במקרה בו משרד הרישוי קבל דיווח על אי כושר נהיגה בעקבות בעיה רפואית

כאשר נהג מקבל זימון לשימוע, דין ההזמנה כדין הודעה על שלילת הרשיון, נוסח ההודעה עלול לבלבל ולהטעות.

נהגים רבים סבורים כי יוכלו לנסות לשכנע את הפקידה במשרד הרישוי ואולם, כאמור, כאשר מקבלים זימון לשימוע מדובר בהודעה על פסילת הרשיון מבלי היכולת לשנות המצב בשימוע!

במידה ורשיון הנהיגה של הנהג בתוקף לא כדאי לבקש ולהקדים השימוע, אלא כדאי "להנות" מהרשיון כמה שיותר.

 

התערבות בית המשפט המחוזי:

במידה וועדת ערר שגתה בהחלטתה בטעות משפטית, הרי שניתן לערער לבית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מנהליים, בעמ"ן 1609/04 בית המשפט פסק והחזיר למערער את רשיון הנהיגה.

בימ"ש קבע כי צודק המערער בטענתו כי נפל פגם בהחלטת המכון הרפואי המצדיק את התערבות בימ"ש אחת התכליות העומדות בבסיס חובת ההנמקה קשורה בטעמי ביקורת.

 

נהג שפונה לביטוח לאומי בבקשה לקבל קצבת נכות עלול לאבד את רשיונו:

לעיתים, עורכי דין שעוסקים בנזיקין מגישים בקשה בשם לקוח/ נהג, לקבלת:

קצבת נכות בגין מצב רפואי/ נפשי כלשהו,

לעיתים אנשים מבקשים תו נכה, ומדווחים על מצב רפואי לקוי.

ישנם מקרים בהם ביטוח לאומי מזמן נהג וקובע לו דרגת נכות וקצבה חודשית, ובהמשך אותו נהג יקבל זימון למכון הרפואי למבדקים ובסופו של דבר גם עלול להפסל.

 

התמודדות של מדינות אחרות בעולם עם "נהגים מועדים":

Medical psychological assessment

בגרמניה ישנו גוף שהוקם כבר בשנת 1955, ע"י הרשויות ותפקידו להחליט ולקבוע האם לפסול או לחדש רשיון נהיגה לאזרחים.

במשך השנים הגוף הזה הוכיח עצמו מאוד יעיל והצליח להפחית את הנהגים "העבריינים" רצידויסטים ונהגים עם בעיות התמכרות לסמים ואלכוהול.

נהגים שאובחנו עם פוטנציאל מסוכנות לנהיגה, נפסלו מלהחזיק רשיון נהיגה, ונדרשו לעבור MPU, בכדי לחדש בחזרה את הרשיון.

המבחנים שכיחים במיוחד לנהגים שהורשעו בעבירות סמים או אלכוהול בכמות גבוהה, ונהגים אחרים שנובעת מסוכנות מעצם נהיגתם, נהגים שאינם בוגרים ואין להם שיקול דעת נכון במיוחד שמדובר במצבי לחץ לדוגמה בזמן נסיעה בתנועה עם מספר רב של כלי רכב.

 

הגוף הזה מאוד מוכר ומוערך בגרמניה, הכינוי העממי של הגוף הזה נקרא   "The Idiot Test".

 

למרות שמדובר "בעונש" הרשות רואה את זה כדרך שיקומית לנהג שנמצא בהתמכרות או בעיה כלשהי:

• גרמניה מדינה שמונה 83 מליון תושבים.

• MPA בגרמניה מבצע כ- 100,000 בדיקות בשנה

• 50% מהנבדקים נכשלים בבדיקה הראשונה ונאלצים לעשות מבחן חוזר

• אמרנו קודם לכן כי בישראל המרבד מבצע מעל 40,000 בדיקות בשנה.

• יתכן ויש התערבות יתר של המרבד במדינת ישראל.

• בישראל מבוצעות באחוזים פי 8 בדיקות לעומת גרמניה.

MPU בודק פורעי חוק שעוברים עבירה זהה מספר פעמים, נהג שעבר מספר תאונות דרכים, נהג שמזלזל בחוק ברגל גסה.

 

מבחן הערכה לנהגים ברוסיה:

כל נהג מקצועי חייב לגשת למבחן ולעבור אותו בהצלחה כל שנתיים.