"פקודת התעבורה, 1961, סעיף 12 (א)הרפואה משנת 1998 עמדת ההסתדרות הרפואית בישראל היא, שאין לדווח במצבים שבהם ההגבלה היא זמנית, אלא יש להורות לנהג להימנע מנסיעה בתקופה זו כשמדובר בחולה שמצבו הרפואי מאוזן בעזרת תרופות, יש לקחת בחשבון את השפעת הטיפול התרופתי הקבוע על מידת העירנות, הקליטה ויכולת קבלת החלטות של הנהג. עמדת הר"י היא כי בעניין זה יש להבדיל בין נהגים מקצועיים לבין נהגים פרטיים, בגלל מידת האחריות השונה המוטלת על הנהג.תפקיד הרופא מורכב יותר. מחד מטיל עליו החוק את חובת הדיווח, ומאידך לא ברור מהן ההגנות העומדות לרופא אשר מסר את המידע למכון הרפואי לבטיחות בדרכים. על פי חוק חופש המידע, עומדת למטופל זכות לקבל את החומר הרפואי שנמסר אודותיו, לרבות שם הרופא המדווח. למותר לציין את הנזק שעלול להיגרם לרופא מפרסום שמו במצבים אלו. ידוע גם על מקרה שבו החליט משרד הבריאות למסור את שם הרופא למטופל, בנימוק שהדבר מתחייב על פי חוק זכויות החולה וחוק חופש המידע. סיכון חשיפת השם עלול לגרום לכך שרופאים לא ידווחו על מטופלים, שביחס אליהם קיים חשש שאינם כשירים לנהיגה."
◄ ליצירת קשר עם משרדו של עורך דין תעבורה ארז רופא ושות'
