דחיית טיפול, טרם גזר דין, עקב חוסר יכולת הבאה של הנאשם להמשך משפטו
בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט להתלות את ההליכים, אם נוכח שלא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו.
סעיף 94 לחוק סדר הדין הפלילי קובע את סמכות בית המשפט להתלות הליכים.
התלייה פירושה דחייה של המשך הטיפול על למצב בו יתמלא תנאי מסויים
עד חקיקת הסעיף, משלא אותר הנאשם, היה נעשה שימוש בסמכות "עיכוב הליכים", אולם עם חקיקת הסעיף, העוסק באופן ספציפי בתרחיש בו לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, הרי שהשימוש העיקרי הינו בסעיף זה.
איתור הנאשם
ראשית, על התביעה לפנות לבית המשפט בבקשה לדחיית מועד דיון, זאת על מנת לעשות מאמצים לאתר הנאשם, בטרם הפנייה בבקשה להתליית ההליכים.
הנאשם לא יכול להתייצב או שייעדר לתקופה ממושכת
אולם משברור כי הנאשם ייעדר תקופה ארוכה או אם כבר נדחה הדיון בעניינו מספר פעמים בשל אי התייצבותו, אזי תובא בפני בית המשפט הבקשה להתליית ההליכים.
הוכחה שנעשו מאמצי איתור של הנאשם
על התביעה להציג בפני בית המשפט את נסיבות המקרה ולפרט את הניסיונות שנעשו על מנת לאתרו.
בית המשפט מורה על התלייה והתובע פונה למשטרה
כאשר בית המשפט מורה על התליית ההליכים, כאמור, בין אם לבקשת התביעה או בין אם ביוזמתו, על התובע לפנות למשטרת ישראל בהנחיות לגבי ניסיונות לאתר הנאשם ולקיים מעקב אחר ניסיונות אלו.
סעיף 94(א)(ב) קובע את סדרי הדין לחידוש ההליכים שהותלו.
חידוש ההליכים
משניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, יחודשו ההליכים בהודעה של התובע לבית המשפט,
אך אם חלפה תקופת ההתיישנות, בין מועד ההתלייה למועד החידוש ניתן יהיה לחדש את ההליכים רק בהתקיים אלו:
- ראשית, הותלו ההליכים מן הטעם שהנאשם התחמק מן הדין
- שנית, ניתן אישור מאת היועץ המשפטי לממשלה לחידוש ההליכים
חידוש ההליכים
בבואו של התובע לחדש הליכים, עליו לשקול שיקולים רבים, למשל:
- משך הזמן שחלף מביצוע העבירה וממועד ההתלייה
- כמו כן, עליו לשקול את חומרת העבירה
- את סיבות ההתלייה
- מדוע לא התייצב הנאשם
- וכמו כן את האינטרס הציבורי הכרוך בניהול המשפט לאחר זמן ממושך.
התליית הליכים כנגד קטין
לגבי קטינים, הרי שהמצב שונה, שכן, משהוגש אישום כנגד קטין כדין, בית המשפט קונה סמכות לדון בתיק, כך שמאותו יום, אין צורך בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה לצורך חידוש הליכים כנגד מי שהיה קטין בעת הגשת כתב האישום וחלפה שנה מאז שההליכים כנגדו הותלו.
בשל הרגישות המיוחדת ביחס להליך פלילי בעניין מי שהיה קטין בעת הגשת האישום כנגדו, הרי שבמקום בו חלפה שנה מאז הותלו ההליכים, הרי שיהא חידוש ההליכים באישור של פרקליט המחוז.
נקבע כי ככלל במקרים בהם לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, התביעה לא תפנה ליועץ המשפטי בבקשה לעכב הליכים, לאחר שהיועץ המשפטי סירב לבקשת התביעה להתלות ההליכים.
מהו ההבדל בין התלייה הליכים לעיכוב הליכים?
ראשית, עיכוב הליכים, לפיו בכל עת שלאחר הגשת האישום ולפני הכרעת הדין רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את ההליכים, אם הוגשה בקשה כאמור, על בית המשפט להפסיק את ההליכים באותו משפט.
התליית הליכים הינה בסמכות בית המשפט, בעוד שבעיכוב הליכים, הסמכות הינה ליועץ המשפטי לממשלה.
בנוסף, בהתליית הליכים, המועד האחרון הוא גזר הדין, בעוד שבעיכוב הליכים המועד הקובע הוא הכרעת הדין.
בהתלייה כאמור, על מנת לחדש ההליכים, יש להודיע לבית המשפט ולהביא את הנאשם להמשך משפטו, בעוד שבעיכוב הליכים יש להודיע לבית המשפט .
בעיכוב הליכים, לא יחודשו הליכים בעבירת חטא, וכמו כן לא יחודשו הליכים שעוכבו בפעם השנייה, בעוד שבהתליית הליכים ניתן יהיה לחדש אם חלפה תקופת ההתיישנות, בתנאים המצטברים שהוזכרו מעלה.