עיכוב הליכים
לאחרונה, משרדנו ייצג נאשם אשר הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו נהיגה בחוסר זהירות וגרם חבלה של ממש בהתאם לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה וסעיף 38(3) לפקודת התעבורה.
כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם חבלה של ממש בכך שנגרמו לו בין היתר שברים בגפיים ובחוליות, חתכים ופצע בירך שטופל בניתוח וכמו כן כלי הרכב ניזוקו.
הנאשם סבל לאחר התאונה מפוסט טראומה, עובר שיקום קוגנטיבי וקיבל טיפול תרופתי בהתאם למצבו וכמו כן נקבעה לנאשם נכות רפואית!
משרד עו"ד תעבורה ארז רופא הגיש בקשה לעיכוב הליכים כנגד הנאשם ליועץ המשפטי לממשלה ולאחרונה התקבלה הודעת המחלקה לעיכוב הליכים בפרקליטות המדינה כי בקשתנו לעיכוב הליכים התקבלה, ובשל מכלול הנסיבות, נוכח החבלות הממשיות שנגרמו למבקש ההליכים כנגד המבקש עוכבו
.
להלן החלטת המחלקה לעיכוב הליכים:
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, קבוע בסעיף 231 (א) כי "בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה בהודעה מנומקת בכתב לבית-המשפט, לעכב את הליכי המשפט".
ההחלטה לעכב הליכים תינתן רק על יסוד טעמים יוצאי דופן, הנובעים מנסיבות מיוחדות של העבירה או מנימוקים אישיים מיוחדים של הנאשם.
הכלל הרחב הוא שהיועץ המשפטי לממשלה אינו מהווה ערכאת ערעור, הבודקת מחדש את החלטת התובע להגיש כתב אישום, כדי לברר אם קיימות ראיות מספיקות להגשת האישום או אם קיים עניין לציבור בהגשת האישום.
בדרך כלל, טענה כי ראיות התביעה אינן אמינות או אינן מספיקות, לא תצדיק עיכוב הליכים.
ההכרעה בין גרסאות עובדתיות סותרות, לאחר שהוגש כתב האישום, מופקדת בידי בית-המשפט, השומע את העדים ובודק את יתר הראיות. כמו כן, טעמים שיש בהם כדי לרכך את חומרת העבירה, כגון, רקע אישי של הנאשם או מצב בריאותו של הנאשם, בדרך-כלל יש להם מקום בבית- המשפט, בעת הטיעון לעונש, אך אין בהם כדי להצדיק עיכוב ההליכים.
היועץ המשפטי לממשלה רשאי לדחות את הבקשה. להיענות לה ולעכב את ההליכים או לעכב את ההליכים בתנאים שיקבעו.
החלטה לעכב הליכים לא תינתן אלא במקרים חריגים ועל יסוד טעמים מיוחדים הנובעים מנסיבות מיוחדות הנוגעות לעבירה או לנאשם.
תקופת הזמן שבמסגרתה ניתן לחדש ההליכים, משתנה בהתאם לחומרת העבירה הפלילית בה הואשם הנאשם
*בעבירות מסוג "פשע"
בתום 5 שנים מיום העיכוב, לא יהיה ניתן לחדש ההליכים.
*בעבירות מסוג "עוון"
בתום שנה מיום העיכוב, לא ניתן יהיה לחדש ההליכים.
בין היתר השיקולים הבאים נלקחים בחשבון
- חומרת העבירה
- טענות עובדתיות/משפטיות בנוגע לעבירה ונסיבותיה.
- היקף הנזק שנגרם.
- שיקולי הרתעה שונים.
- העניין הציבורי שבהבאת הנאשם לדין.
- מצב בריאותי/גיל/מצוקה כלכלית.
- האם העבירה פגעה במבקש עצמו.
- הבעת חרטה.
- עברו הנקי של המבקש/תרומתו לציבור.
- משך הזמן שחלף מביצוע העבירה.
- מצב בני המשפחה התלויים במבקש.
נושאים נוספים לקריאה:
