שאלות על תאונות פגע וברח – הסברים ומידע
המחוקק הישראלי התייחס לתופעת תאונות הפגע וברח וקבע בסעיף 64 א לפקודת התעבורה כי נהג המעורב בתאונה וידע, או שהיה עליו לדעת כי עקב המקרה אדם אחר עשוי היה להיפגע, ולא עצר את רכבו במקום התאונה או בסמוך למקום זה כדי לבדוק את תוצאות התאונה – דינו מאסר עד שבע שנים, עם או בלי קנס.
האם יש הקלה בנושא של פגיעה ובריחה?
בנוסף, המחוקק קבע כי אין להקל בחומרת הענישה בגין תאונת פגע וברח ועבירת הפקרה לאחר פגיעה,
לכן אין להסתפק במאסר על תנאי ויש להטיל עונש הכולל מאסר בפועל.
ב-2011 הוחלט לתקן את פקודת התעבורה ולהחמיר את הענישה בגין עבירה הפקרה.
איך יודעים האם תאונה נחשבת לפגע וברח?
תאונת פגע וברח היא תאונת דרכים שבה מעורב נהג פוגע שלא קיים דרישה חוקית ממנו כמו הגשת עזרה לנפגעי התאונה או שהוא לא מסר את פרטיו.
כלומר, אם הנהג גרם לפגיעות ברכוש, בגוף ובנפש והחליט לברוח ממקום התאונה, לא בהכרח באמצעות רכבו, הרי מדובר בפגע וברח.
יש נהגים המעורבים בתאונת פגע וברח המחליטים לנוס ממקום האירוע על מנת להתחמק ממשטרת ישראל וכדי שלא לספק את פרטי ביטוח הרכב ולהיחלץ מענישה.
חשוב לציין כי הנהג שברח לא בהכרח חייב להיות אשם בתאונת הדרכים, אך הוא מעורב בה.
תאונת פגע ברח מוגדרת בחוק כעבירה פלילית חמורה הן בישראל והן במדינות רבות בעולם.
ענישה בגין תאונת פגע וברח
תקנות התעבורה מחייבות את הנהגים המעורבים בתאונה, בין אם היא באשמתם ובין אם לא, לעצור את הרכב מיד ולהגיש עזרה מתאימה לנפגעים, למסור פרטים אישיים וכמובן לדווח למשטרה על האירוע.
המחוקק ובתי המשפט לתעבורה רואים את עבירת ההפקרה כחמורה מאוד, ולמעשה זו העבירה החמורה ביותר בין כלל עבירות התעבורה.
במסגרת התיקון לפקודת התעבורה בשנת 2011 (תיקון 101) הוחלט להחמיר באופן משמעותי את הענישה בגין עבירה הפקרה אחרי פגיעה, ונקבע מדרג ענישה המותאם למצב הנפשי שנלווה להפקרת הנפגעים בתאונה.
התיקון יוצר אבחנה בין עבירת הפקרה שבוצעה תוך כדי מודעות שיש נפגע בתאונה, לפי סעיף 64 א לתקנות, ובמצב זה העונש המרבי שיוטל הוא 7 שנות מאסר בפועל.
במצב שבו המפקיר היה חייב לדעת כי באירוע התאונה נפגע אדם או שהיה עשוי להיפגע – יוטל עונש מרבי עד 3 שנות מאסר, ובמצב שבו כתוצאה מהתאונה נהרג אדם או שנגרמה לו חבלה חמורה – העונש המרבי שיוטל על המפקיר הוא 14 שנות מאסר בפועל.
שלוש דרגות חומרה
לאחר תיקון 101 לפקודת התעבורה ניתן להבחין כי המחוקק מורה על שלוש דרגות חומרה של עבירת ההפקרה בתאונת פגע וברח:
דרגה קלה
נהג שהיה חייב לדעת כי עקב התאונה נפגע אדם כלשהו או שאדם היה עלול להיפגע, אך הוא לא עצר את רכבו במקום התאונה או בקרבת מקום כדי לספק עזרה או להזעיק עזרה – צפוי לעונש מקסימלי עד 3 שנות מאסר, ובנוסף יוטלו עליו עונשים נלווים כמו מאסר על תנאי, פסילת רישיון, קנס, פסילה על תנאי וכו'.
דרגה בינונית
קיים יסוד נפשי למחשבה פלילית בתאונת פגע וברח שבה נפגע אדם אך הנהג לא עצר את רכבו במקום האירוע או בקרבת מקום לתאונה כדי לבדוק את תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה בהתאם לצורך – במקרה זה מדובר בעבירה חמורה יותר והעונש שיוטל על הנהג הוא עד 7 שנות מאסר, ובהתאם למקרה הוא צפוי לעונשים נלווים.
דרגה חמורה
אם כתוצאה מעבירת ההפקרה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שהוא מת – הענישה תהיה חמורה ויכולה להגיע עד 14 שנות מאסר, מעבר לעונשים הנלווים.
חשוב לדעת כי 2 דרגות הענישה החמורות מוטלות גם על נוסע ברכב ולא רק על הנהג,
לכן אם ברכב היה נוסע מעל גיל 16 והוא הפר את חובתו החוקית לסייע לנפגעי התאונה, לבדוק האם נפגעו אנשים בתאונה ולדווח על האירוע – הנוסע ברכב שנמלט מהמקום צפוי למחצית העונש הקבוע בחוק שיוטל על הנהג.
אחריות הנהג על פי החוק
החוק בישראל מחייב כל נהג המעורב בתאונה, או שהוא חושש כי הוא פגע באדם כלשהו, לבצע את הפעולות הבאות:
- עצירת הרכב במקום התאונה או בקרבת מקום לאירוע.
- להזעיק עזרה במהירות לנפגעי התאונה.
- להמתין לצד הנפגע בתאונה עד הגעת כוחות ההצלה, הנהג חייב לשתף פעולה עם דרישות כוחות ההצלה.
- למנוע מקורבן התאונה נזקים נוספים.
- להגיש עזרה ראשונה לנפגעי התאונה, כלל שניתן.
- לדווח למשטרה.
יש לציין כי: רוב הנהגים הנורמטיביים המעורבים בתאונת דרכים מקפידים על החוק, אך עקב הטראומה, הבהלה והמצוקה הנפשית הם עשויים לברוח מהמקום ללא מחשבה וכוונת תחילה.
בגלל הענישה החמורה והסיכון לצליבה משמעותית בתקשורת, חשוב לפנות מיד לעורך דין לענייני תעבורה כדי לקבל ייעוץ והכוונה משפטית.
מאחר ומדובר בעבירה שקיים בה יסוד נפשי
ההרשעה עשויה להיות חמורה מאוד, לכן המחוקק קבע דרגות חומרה שונות לעבירת ההפקרה, ובעזרת עורך דין פגע וברח ניתן לשטוח את טענות הנהג המואשם בעבירה החמורה, להקל את חומרת הענישה, להימנע ממאסר ולשמור על הרישיון.
