זיכוי מאישומים של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה(תע 13097/99)

בבית משפט השלום בשבתוכבית משפט לתעבורה המאשימה: מדינת ישראל נגד

הנאשם: מאיר בן ירחמיאל

ע"י ב"כ עוה"ד ארז רופא

הנאשם זכאי בדין.

רציו

נגד הנאשם, מאיר הדר, הוגש כתב אישום שעניינו נהיגת רכב בזמן פסילה בצירוף האישומים של נהיגת רכב ללא רשיון נהיגה וביטוח תקפים עבירות על פי הסעיפים 67 ו- 10 א' וסעיף 2 א' לפקודת ביטוח רכב מנועי.

ב"כ הנאשם, עו"ד ארז רופא, הודה בנהיגה אך כפר בעובדה כי הנאשם היה בפסילה עת נהג. בענין זה סומך הסניגור המלומד את יתדותיו לנוכח העובדה כי תוקף רישיון הנהיגה של הנאשם פקע בשנת 1992 ועל לשון תקנה 557 לתקנות התעבורה ( להלן: "התקנה").

השאלה העומדת להכרעה הינה איפואמה הדין במקרה בו נפסל אדם מלהחזיק ברשיון נהיגה ובשעת גזר הדין רשיון הנהיגה שלו לא היה בתוקף והוא לא טרח להגיע למזכירות ביהמ"ש ולבצע הפקדה.

חרף קביעתי לעיל כי הנאשם ביצע את מעשה העבירה, קרי, נהג בזמן פסילה אני סבור כי אין הוא נושא באחריות פלילית למעשהו, הואיל ועומדים לו הסייגים הקבועים בסעיפים 34 יח' ו- 34 יט' (סיפא) לחוק העונשין תשל"ז-1977.

אני סבור כי טעותט של הנאשם, בנסיבותיו של המקרה דנן בדבר סיומה של תקופת הפסלה, הייתה סבירה ובלתי נמנעת.

כבר הבהרתי לעיל כי טעותו של הנאשם באשר למצב הדברים הנכון היתה סבירה וכנה לנוכח הטעות הקולקטיבית (מזכירות,עורכי דין, ושופטים) בפירושה הנכון של התקנה .

על יסוד כל האמור לעיל, אני מזכה את הנאשם מאישומים המיוחסים לו בכתב האישום.

צ.קאפח, שופט

תחומי עניין נוספים באתר:

השארת תגובה