מהו הסדר טיעון?
הסדר טיעון הוא הסדר הנערך בין הנאשם לבין התביעה, לפיו מודה הנאשם בעובדות כתב האישום ובתמורה להודאתו, מסכימה התביעה לתקן את כתב האישום לקולא ו/או להקל בעונשו של הנאשם.
הסדר טיעון פתוח
הסדר טיעון יכול שיהיה "פתוח" כך שהתביעה מתחייבת לוותר על חלק מהאישומים או להמירם לאישומים מקלים יותר, בתמורה להודאת הנאשם, זאת מבלי להגיע להסכמה לעניין העונש.
במקרה זה, כל צד ינסה לשכנע את בית המשפט לגזור את העונש הראוי בעיניו, בהתאם לאישום המתוקן.
מהו הסדר טיעון סגור?
הסדר טיעון יכול שיהיה "סגור" כך שהצדדים מסכימים גם על העובדות שבכתב האישום וכמו כן על הענישה, על אורך המאסר, אופן ריצויו או רכיבי ענישה נוספים כגון גובה קנס או פיצוי לנפגע העבירה.
הסדר טיעון בטווח ענישה
הסדר הטיעון יכול שיהיה ב"טווח ענישה" כך שישנה הסכמה לפיה העובדות וסעיפי האישום אינם במחלוקת,
אך עם זאת, רכיבי הענישה אינם מוסכמים ולכל צד ישנה האפשרות לטעון לעונש בהתאם לטווח ענישה עליו הוסכם,
כך למשל, הצדדים יוכלו להסכים כי התביעה תטען לשנה מאסר ורכיבי ענישה נוספים ואילו הנאשם יוכל לטעון למאסר שירוצה בעבודות שירות ועד 6 חודשים.
במקרה זה, בית המשפט יצטרך לגזור העונש בהתאם לטווח וטיעוני הצדדים.
מה יתרונו של הסדר טיעון?
הסדר טיעון מאפשר לצדדים להסכים על תוצאות ההליך וזאת מבלי לנהל את המשפט ובכך לחסוך בזמן שיפוטי.
כמו כן, הנאשם זוכה לסיום מהיר של המשפט, תוך קיצור המתח הנפשי ועינוי הדין.
בנוסף, הנאשם זוכה לוודאות שכן, לרוב הוא יקבל הקלה בעונשו ו/או בעובדות המיוחסות לו.
גם עבור הציבור, מדובר בכלי לו יתרונות רבים:
למשל, התגובה העונשית מהירה יותר כשמדובר בהסדר טיעון וכמו כן, קיימת חשיבות חינוכית ושיקומית בכך שהנאשם יודה בביצוע העבירה, בנוסף, מדובר בחיסכון רב של משאבים.
מתי קיימת עדיפות ברורה להסדר טיעון?
ישנן עבירות, בהן יעדיפו הצדדים במיוחד להגיע להסדרי טיעון, זאת למשל בעבירות מין.
בעבירות אלו, הסדר טיעון יביא למצב בו נפגע העבירה לא יידרש להעיד בבית המשפט,
בכך נחסכים ממנו קשיים נפשיים וחוויה שאינה נעימה בשל עדותו וחשיפת פרטי האירוע בפני בית המשפט,
בנוסף, נפגע העבירה יכול לשים ההליך המשפטי מאחוריו ולהתמקד בשיקומו.
לנפגע העבירה קיימת הזכות להביע עמדתו בעניין ההסדר אליו הגיעו הצדדים, אך הגוף התובע אינו מחויב לאמץ אותה.
החסרונות של הסדר טיעון:
מנגד, להסדרי הטיעון ישנם גם חסרונות, כך למשל:
נאשמים שמעוניינים לסיים את משפטם במהרה, יכול ויודו במעשים שלא עשו (הודאת שווא),
זאת על מנת להימלט מענישה מחמירה יותר ללא הסדר.
כמו כן, יתכן ונאשמים בעלי יכולת כלכלית יזכו להסדרים טובים מהאחרים.
הצגת ההסדר לבית המשפט
משהגיעו הצדדים להסדר טיעון, עליהם להציגו לבית המשפט, אשר יבחן האם הוא עומד במבחן הסבירות ולקבלו או האם מדובר בהסדר אשר חורג באופן קיצוני ולכן לא יכובד.
על בית המשפט לבחון אל מול הנאשם, את הפגיעה באינטרס הציבורי, את הפער בענישה אילולא לא היה הסדר, נסיבות המקרה ונסיבות הנאשם, אפקט ההרתעה והשיקולים שהביאו את התביעה לעריכת הסדר הטיעון.
רק לאחר אישור בית המשפט, ההסדר יכנס לתוקף
על פי פסיקת בית המשפט העליון, רק במקרים יוצאי דופן יסרב בית המשפט לקבל את הסדר הטיעון והוא רשאי לחרוג מההסדר לקולא או לחומרא.
