קשר סיבתי משפטי במקרים של נזקי גוף ותאונות דרכים – עו"ד ארז רופא
קשר סיבתי הוא מונח משפטי מוכר המבטא זיקה בין התנהגות מסוימת או פעולה שגרתית כלשהי לבין תוצאה.
השימוש בקשר סיבתי משפטי מתקיים בעיקר בדיני נזיקין ובדיני עונשין כאשר מבררים האם יש להטיל את האחריות על התוצאה על פלוני, בעקבות התנהגות מסוימת מצדו.
כך לדוגמה, אם נהג נסע במהירות מופרזת ודרס הולך רגל שחצה את הכביש, הרי קיים קשר סיבתי בין הנהיגה במהירות מופרזת לבין תאונת הדרכים.
עורך דין תעבורה ארז רופא מסביר שהקשר הסיבתי המשפטי מתייחס לשאלת האחריות המשפטית שגרמה לנזק מסוים.
כדי לדרוש מאדם מסויים לשאת באחריות על נזק שהוא גרם יש להוכיח בבית המשפט כי מתקיים קשר סיבתי עובדתי בין המעשה לבין הנזק שנגרם, ובנוסף יש להוכיח כי הנזק שנגרם היה צפוי או שהוא היה בתחום הסיכון.
הפסיקה המשפטית במדינת ישראל קבעה שלושה מבחנים באמצעותם ניתן לקבוע את הקשר הסיבתי, וזאת בהתאם לפסק הדין פאר נגד חברה לבניין סילבוט שבו נקבעו מבחני הקשר הסיבתי:
1 – מבחן השכל הישר
המבחן הראשון הוא מבחן השכל הישר באמצעותו בודקים האם ההתנהגות תרמה בפועל לתוצאה המזיקה.
אם התרומה של המעוול לנזק שנגרם היא קטנה ומקרית או שיש גורם מרכזי אחר שהביא לנזק – הקשר הסיבתי המשפטי ישלל.
מבחן השכל הישר עמום יחסית, לכן נקבעו שלושה חריגים שבהם נשלל הקשר הסיבתי לפי מבחן זה – אירוע טבע בלתי רגיל, סיטואציות הקשורות לזמן ומקום, גורם מתערב.
2 – מבחן הצפיות
המבחן השני, על פי הקבוע בסעיף 64(2) לפקודת הנזיקין, הוא מבחן הצפיות המיושם בעוולת הרשלנות.
מבחן זה משמש לרוב לבדיקת עוולת הרשלנות ומטרתו להסיר נזקים לא צפויים שנגרמו למעוול מתוך האחריות הנזיקית.
כלומר, בית המשפט בוחן האם המזיק היה צריך לצפות באופן סביר ומראש כי המעשה שלו יביא לנזק.
3 – מבחן הסיכון
המבחן השלישי הוא המבחן המרכזי ובית המשפט שואל את עצמו: "האם תהליך גרימת הנזק שהתרחש בפועל הוא מעשה או מחדל שמפניו המחוקק התכוון להטיל אחריות והגנה"?.
קשר סיבתי בתאונות דרכים
עד כניסתו לתוקף של חוק הפלת"ד, כלומר חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בתי המשפט התייחסו לתאונות הדרכים בארץ בהתאם לדיני הנזיקין, לכן רבים מהישראלים שניזוקו בתאונות דרכים התקשו להוכיח כי הנזק שנגרם להם נבע מהתרשלות האדם שנתבע.
חוק הפלת"ד תיקן את העוול שנגרם לישראלים רבים, הוא שינה את נושא האחריות וכיום אין צורך להוכיח את אחריות הנתבע לנזק כדי להיות זכאים לפיצוי כספי כזה או אחר.
מסיבה זו, אם נהג נפגע בתאונת דרכים שהוא גרם לה, כלומר התאונה באשמתו, הנהג זכאי לפיצוי כספי.
עו"ד ארז רופא מסביר כי לפי חוק הפלת"ד יש להוכיח את הקשר הסיבתי העובדתי והמשפטי בדרך הבאה:
קשר סיבתי עובדתי
על פי סעיף 1 לחוק הפלת"ד, תאונת דרכים מוגדרת כאירוע שבו נגרם לאדם מסוים נזק גוף כתוצאה משימוש ברכב מנועי לצורך תחבורה.
קשר סיבתי משפטי
על פי הפסיקה העדכנית יש להשתמש במבחן הסיכון התחבורתי, ולפי מבחן זה השימוש ברכב ייחשב כגורם לנזקי גוף אם הנזק שנגרם מצוי בתחום הסיכון עקב השימוש העיקרי והמשני ברכב.
הלכה למעשה, מבחן הסיכון התחבורתי עונה על השאלה האם השימוש ברכב למטרות תחבורה יצר או הגדיל את הסיכון לנזק גוף שאירוע.
כמו כן, מבצעים מבחן משולב על מנת להגדיר את גבולות הקשר הסיבתי לנסיבות האירוע, ובתי המשפט לענייני תעבורה משתמשים גם במבחן הזירה כדי לבחון האם השימוש ברכב תרם באופן ממשי לגרימת הנזק, ואם התשובה חיובית הרי קיים קשר סיבתי משפטי בין השימוש ברכב לנזק הגוף שאירע.
למידע נוסף, לייעוץ ולייצוג משפטי בנושא קשר סיבתי משפטי במקרים של תאונות ונזקי גוף – צרו קשר עם משרד עורכי דין ארז רופא.
*המידע בכתבה זו הוא מידע כללי בלבד ואין לראות בו כחוות דעת או כתחליף לייעוץ משפטי מקצועי.