עו"ד ארז רופא – עורך דין בדיקת ינשוף
נהיגה בשכרות היא אחת מעבירות התעבורה החמורות ביותר, והעונש בגינה יכול להיות חמור ומשמעותי, בגין עבירה זו נקבע בחקיקה עונש מינימום של שנתיים פסילת רישיון נהיגה.
על פי סעיף 64ב לפקודת התעבורה (נוסח חדש), השוטר רשאי לדרוש מהנהג ברכב לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, והבדיקה נועדה לברר האם יש בגופו של הנהג אלכוהול בכמות המותרת או לא.
מאחר שבדיקת ינשוף היא בדיקה רווחת יותר לאיתור כמות האלכוהול בדמו של הנהג, חשוב לדעת כי שוטר רשאי לדרוש מכל נהג לעבור את הבדיקה, גם בהיעדר חשד לביצוע עבירה.
השוטרים עוצרים נהגים רבים לבדיקת פתע ולא מעט מהנהגים מאבדים את רישיון הנהיגה שלהם לאחר גילוי כמות אלכוהול בדמם הגבוהה מהמותר.
אם הבדיקה מגלה כמות אלכוהול גבוהה מהמותר, הנהג צפוי לשלילת רישיון לזמן מוגבל, עוד לפני הגשת כתב אישום, לכן כדאי לפנות לעורך דין תעבורה כבר בשלב זה.
בדיקת ינשוף – רקע כללי
ינשוף הוא התקן אלקטרוני לבדיקת רמת אדי האלכוהול בדמו של הנהג, והבדיקה נעשית באמצעות נשיפה.
בשנת 1988 מכשיר הינשוף נכנס לשימוש חוקי במשטרת ישראל, לאחר שמכשיר הינשוף מתוצרת החברה הגרמנית Drager נמצא כאמין ומדויק.
בשנת 2017 הוחלף המכשיר הגרמני שהיה בשירות ממושך אצל המשטרה, וכיום משתמשים במכשיר משוכלל, מתקדם ומדויק יותר.
לכן, בשנים האחרונות הפכה בדיקת הינשוף לאימת הנהגים בישראל, במיוחד בקרב מי שצורך אלכוהול במהלך הבילוי הלילי, וגם אם מהמינות הבדיקה הוטלה בספק לאורך השנים, הבדיקה התקבעה בפסיקת בתי המשפט והיא משמשת כראייה חזקה לנהיגה בשכרות.
כאמור, החוק מעניק סמכות לשוטר לבצע בדיקת ינשוף בכל עת, גם אם אין חשד לנהיגה בגילופין.
אם הנהג מסרב לבצע את הבדיקה ניתן להפעיל נגדו את סעיף 64ד לפקודה והנוהג ברכב ייחשב כמי שנהג בשכרות, למעט סירוב לעבור את הבדיקה על רקע של מצב רפואי הכלול בסעיף 64ב(בד).
כאשר הנהג נכשל בבדיקת ינשוף והוא דורש מהשוטר לעבור בדיקת דם, כל עוד יש לו בעיה רפואית מוכחת, משטרת ישראל חייבת לשקול את בקשתו בחיוב.
בדרך כלל השוטרים מסרבים לבקשת נהגים המבקשים לבצע בדיקת דם ולא בדיקת ינשוף, מאחר שבדיקת דם יקרה יותר ודורשת זמן רב.
מתי יחשב הנהג לשיכור
על פי החוק בישראל, מי שבדמו ריכוז של מעל 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם, או ריכוז של מעל 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף נחשב לשיכור.
מדובר בכמות אלכוהול שהיא פחות או יותר שוות ערך לשתיית שליש ליטר בירה.
כיוון שאמינות בדיקת הינשוף מוגבלת, בכדי להימנע מטעויות, משטרת ישראל מגישה אישומים על נהיגה בשכרות רק עבור מי שריכוז האלכוהול אצלם עומד על לא פחות מ-290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.
כמו כן, מי שנוהג כשבגופו סם מסוכן כלשהו, בכל ריכוז וכן מי ששותה בזמן שהוא נוהג או ממונה על הרכב, ייחשב כמי שנהג בשכרות.
חובות המשטרה הנוגעות לבדיקת ינשוף
- השוטר חייב לכייל את מכשיר הינשוף לפני תחילת המשמרת.
- יש לבצע בדיקה עצמית באמצעות המכשיר עוד לפני התחלת המשמרת ולקבל תוצאה תקינה ללא רמת אלכוהול במדידה.
- השוטר חייב לכייל את מכשיר הינשוף בסיום המשמרת.
- השוטר חייב לבצע בדיקת עצמית בסיום המשמרת ולקבל תוצאה תקינה במדידה.
- חובה לבצע בדיקת תקינות למכשיר הינשוף אחת לחצי שנה, ויש לצרף לבדיקה תע"צ תקין.
- השוטר חייב להסביר לנהג מהי מטרת הבדיקה, והנהג נדרש לחתום על טופס הסכמה לביצוע בדיקת ינשוף.
- הנהג חייב לעבור את הבדיקה רק לאחר 15 דקות מנוחה, ואסור לנהג הממתין לבדיקה לשתות, לעשן או להקיא.
- מותר לבצע את הבדיקה רק במקום שאינו אפוף מאדי אלכוהול ועשן סיגריות.
- הנהג חייב לנשוף שתי נשיפות עמוקות לתוך פיית המכשיר.
המשמעות של סירוב או הכשלת בדיקת ינשוף
החוק בישראל מחייב את הנהג לשתף פעולה עם השוטר שדורש ממנו לעבור בדיקת ינשוף.
אם הנהג מסרב לדרישת השוטר או מנסה להכשיל את הבדיקה – רואים בנהג כמי שנהג בשכרות והוא צפוי לעונשים כבדים בדיוק כמו העונשים החמורים החלים על נהג המואשם בנהיגה בגילופין, כלומר לפחות שנתיים פסילת רישיון + 10 נקודות.
לסיכום
בעזרת עו"ד בדיקת ינשוף ניתן להוכיח את חפותו של הנהג ולהביא לפסילת ולמחיקת האישום.
כדי להתמודד נכון מבחינה משפטית ולהשיג את התוצאה הטובה ביותר עבור הנהג – התקשרו עכשיו למשרד עו"ד ארז רופא.
*אין לראות באמור לעיל כייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. כל אדם הנוקט בפעולה או שאינו נוקט בפעולה לאור האמור לעיל – עושה זאת על דעת עצמו בלבד.