הצורך בחשד סביר קונקרטי בטרם דרישה לעריכת בדיקת סמים בגופו של אדם !
הדרישה לבצע בדיקת סמים בגופו של אדם לצורך הוכחת עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, הן באמצעות בדיקת שתן והן באמצעות בדיקת דם, מצריכה קיומו של "חשד
סביר" קונקרטי לפיו אותו אדם נוהג באותה העת תחת השפעת סמים.
לעניין זה כבר נקבע בפסיקה כי התבססות על מידע מודיעיני לפיו אדם משתמש בסמים על בסיס יום יומי מקימה את החשד הסביר הדרוש לצורך הדרישה להיבדק.
במקרה שייצג עורך דין ארז רופא, הוגש כתב אישום כנגד הנאשם אשר מייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים – עבירה על סעיף 62(3), בקשר עם סעיף 39א לפקודת התעבורה, בקשר עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה, בקשר עם תקנה 26(2) לתקנות התעבורה.
אומנם במקרה האמור ביקשה התביעה להסתמך על מידע מודיעיני חסוי כדי לבסס את החשד הסביר, אך הסכימה לחשוף בפני ההגנה פרפראזה כללית בלבד לעניין הידיעה שקיבלה וזאת מבלי לחשוף את מועד הידיעה.
לאחר שהוגשה ע"י עו"ד תעבורה ארז רופא בקשה לגילוי ראיה לפי סעיף 64 לפקודת הראיות, במסגרתה טען כי אי-גילוי מועד הידיעה יוביל לפגיעה קשה בהגנתו של הנאשם, הסכימה התביעה להעביר לידי ההגנה פרפראזה נוספת וזאת שוב מבלי לחשוף את המועד המדויק של הידיעה אלא אך טווח מועדים, אשר לטענתם בטווח מועדים זה נמסרה הידיעה.
מבדיקה שערך עו"ד ארז רופא, מומחה בדיני תעבורה, עלה כי יתכן והידיעה התקבלה אך לאחר המועד בו נעצר הנאשם ובוצעה הבדיקה, ועל כן המסקנה המתחייבת היא שמחומר החקירה לא ניתן לדעת בוודאות כי כאשר הנאשם נדרש ליתן בדיקת שתן התקיימה הדרישה של חשד סביר בעניינו ולכן הבדיקה אינה עומדת בדרישה זו מעל לכל ספק סביר.
עוד עלה מהבדיקה שערך עו"ד ארז רופא, כי בשרשרת ללקיחת שתן אשר נערכה על ידי המשטרה לא טרחו השוטרים שטיפלו בדגימת השתן של החשוד לשמור על הדגימה בארון אישי נעול כנהוג, וזאת בכדי לוודא שלא תהיה גישה לאותה בדיקת שתן לאדם שאינו מוסמך.
עוד עלה מבדיקתו של עו"ד ארז רופא כי לא ניתן לדעת בוודאות שדגימת השתן נמסרה לעובד המחלקה הטוקסיקולוגית בבית החולים "שיבא" בתל השומר, בהתאם לדרישת המחוקק ועל כן הבדיקה איננה עומדת בדרישת החוק ודין התיק לזיכוי מעבירה של נהיגה תחת השפעת סם.
