אלימות במשפחה – עורך דין ארז רופא מסביר
ענישה בתחום:
אלימות במשפחה היא תופעה שנמצאת בחזית הדיונים החברתיים והמשפטיים בעשור האחרון.
התפישה המקובלת היא שמעשי אלימות הנעשים בתוך התא המשפחתי ראויים ליתר גינוי ולתגובה עונשית קשה, תוך הסגת מידת הרחמים מפני מידת הדין (7349/14).
מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות.
הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי.
הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי.
יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש.
פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג.
נפוצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קורבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה (6758/07).
בית משפט שב ועמד, לא אחת, על הצורך לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות אלימות במשפחה בכלל, וכלפי עבירות אלימות בין בני זוג בפרט (8144/21).
לצד הנזק הפיזי אשר נגרם לקרבנות העבירה, עבירות מעין אלו פוגעות בתחושת הביטחון של בני המשפחה, הן מבוצעות בהיחבא ומקשות על גילוין והענשת העבריין, ואף עלולות להסלים במהרה לכדי תוצאה טראגית של ממש, כפי שארע לא פעם (340/21).
דוגמאות מחוק העונשין למדיניות הענישה המחמירה בגין עבירות אלימות במשפחה:
- הדין על עבירת תקיפה הוא מאסר של שנתיים (סעיף 379). ואולם, מי שביצע תקיפה כלפי בן משפחתו העונש שלו יהיה כפול (סעיף 382(ב)).
- הדין על עבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית הוא שלוש שנים (סעיף 380), כאשר העונש יהיה כפול למי שעובר עבירה זו כלפי בן זוגו (סעיף 382(ג)).
- הדין על מי שביצע עבירת חבלה חמורה הוא שבע שנים (סעיף 333), כאשר מי שעובר עבירה זו כלפי בן משפחתו דינו מאסר עשר שנים (סעיף 335(א1)).
ביטול תלונה על אלימות במשפחה
במקרים רבים בהם לאחר שהוגשה תלונה על אלימות של בן זוג או של הורה, המתלוננים משנים את דעתם ומבקשים לחזור מהגשת התלונה.
לתופעה זו יש מספר גורמים – כמו למשל:
- פחד מנקמה
- רתיעה מהליך משפטי אל מול הפוגע
- לחץ משפחתי
- שימור התא המשפחתי
- דאגה לילדים
- דאגה כלכליות
תופעה זו מזוהה עם "תסמונת האישה המוכה", לפיה נשים אשר חוו התעללות פיזית ונפשית מצד בני זוגם נשארות עימם ואינן מתלוננות או פונות לעזרה בשל החשש בליבן ממשטר איומים שמופעל כלפיהן, או בשל רגשות אשם שבשמם נוטלות הן את האחריות לאלימות על עצמן, או בשל רצונן להאמין כי שיקום התא המשפחתי הוא אפשרי (11847/05).
לאור המקרים החוזרים של חזרה מתלונה מהסיבות שלעיל, ההתייחסות של התביעה המשטרתית היא לא לבטל את התלונה.
עם זאת, בחלק מהמקרים התלונות שהוגשו הם תלונות שווא שנועדו לפגוע או להתנקם בבן משפחה.
כך היה במקרה שטופל על ידי משרדנו, בו הלקוח שלנו שיקר ואמר דברים לא נכונים למשטרה על מנת לפגוע באבא שלו עקב סכסוך כספי שהיה ביניהם. למרות הקושי שבחזרה מתלונה והראיות שהיו כנגד האב, משרדנו הצליח לשכנע את התביעה המשטרתית לחזור מכתב האישום.
בכל מקרה שמוגשת נגד חשוד תלונה ו\או חלילה כתב אישום מומלץ להתייעץ עם עורך דין שעוסק בתחום פלילי- אלימות.
