החלטה של המחוזי בלוד של השופט קובו על שחרור לגמילה בניגוד להלכת סויסה בה נקבע כי גמילה היא במסגרת הטיעונים לעונש, ולא במסגרת השחרור ממעצר אלא אם הוא עומד בחריגים הקבועים בהלכת סויסה. בכל מקרה למרות שהמשיב לא עמד בתנאי הראשון של ההלכה היינו התחיל הליך גמילה טרם מעצרו, שוחרר ממעצר בפיקוח הוריו שיפקחו עליו בשעות שהוא אינו נמצא במרכז גמילה.
בעניינו של המשיב התקבלו שני תסקירי שירות מבחן שהינם חיוביים לכל הדעות. התסקיר הראשון מציין כי המשיב כבן 33,רווק, מתגורר בבית הוריו ועבד כסדרן בתחנת מוניות. המשיב החל להמר בגיל צעיר תוך שהפסיד סכומי כסף משמעותיים כאשר במהלך השנים מעורבותו בהימורים העמיקה. המשיב צבר חובות כבדים הן לגורמים מוסדיים והן לשוק האפור ועל אף מצוקה שחש לא הצליח לגייס כוחות לטיפול. המשיב ביטא רצון להשתלבות בטיפול בבעיית ההימורים ממנה הוא סובל תוך שהוא מבין את השלכותיה על מצבו ועל משפחתו.
אכן, הפניה לטיפול בשלב המעצר כפי שטענה ב"כ המבקשת הינו החריג ואינו בגדר הכלל, עם זאת סבורני כי במקרה זה עונה על התנאים שנקבעו בפסיקת ביהמ"ש העליון לאותם מקרים חריגים שבהם יש לאפשר את הגמילה בשלב המעצר.
עוד יצוין כי המשיב עצור בתיק זה מיום 18.2.17 ולא ריצה מעולם עונש מאסר.
נתתי דעתי למסוכנות אשר נלמדת מעצם ביצוע העבירות אם כי מדובר בעבירות שאין בהן תחכום של ממש. המשיב ביצע את העבירות עקב חובות הימורים שצבר, הודה בחקירתו במלוא המעשים והינו בעל רקע נורמטיבי. עוד נתתי דעתי לכך שההליך העיקרי נמצא בתחילתו ולנכונות קהילת "הדר"ך לקבל את המשיב.
בנוסף לכך יצוין כי בהחלטה מיום 19.4.17 הורה כב' השופט אברהם יעקב, בתחילת הליך זה, לשירות המבחן להתייחס להליך הטיפולי ולבעיית ההימורים של המשיב.
להורדת פסק הדין המלא לחצו כאן
נושאים נוספים באתר עו"ד ארז רופא
